מזונות

אופן החיוב במזונות

 

חישוב מזונות שוטפים

• ניקח, לדוגמה, ילד שהוכח לגביו (באמצעות אישורי תשלום מתאימים ו/או לפי החזקה שלפיה יש רף מזונות מינימאלי שאין צורך להוכיח) כי המזונות ה"שוטפים" שהוא צריך הם בסך 1,600 ₪ בחודש.
   

• לפי זה, יום מזונות "שוטפים" שלו שווה 53 ₪ (החישוב: 1600 ₪ חלקי 30 ימים בחודש).
   

• נניח שאותו ילד שוהה עם הורה א' 20 ימים בחודש ועם הורה ב' 10 ימים בחודש. יוצא שהורה א' משלם, ישירות, עבור הילד מזונות "שוטפים" בסך 1,060 ₪. הורה ב' משלם עבורו 540 ₪ בחודש.
   

• עכשיו, נניח שהורה א' משתכר 12,000 ₪ בחודש ואילו הורה ב' משתכר 20,000 ₪ בחודש. נמצא שיכולת ההשתכרות של הורה ב', ביחס להורה א', גדולה ב- 66%, וייקבעו פערי השתכרות כלהלן: יכולות הורה א'- 34%, יכולות הורה ב'- 66%.
   

• מכאן והלאה, כל הוצאה על הילד תחולק בשיעור 66%-34% אחוזים.
   

• לעניין המזונות ה"שוטפים" לעיל: הורה א' נושא, ישירות בסך 1,060 ₪. על הורה ב' לשאת ב- 66% מסכום זה, סך: 699 ₪. מנגד, הורה ב' נושא, ישירות, ב- 540 ₪. על הורה א' לשאת ב- 34% מסכום זה, סך 183 ₪.
   

• נמצא שבעניין המזונות השוטפים ישלם הורה ב' להורה א': 516 ₪.

 

חישוב הוצאות מדור 

 

• נמשיך עם אותו הילד, ועם אותם הורים, מהדוגמה לעיל. הוא גר אצל הורה א' 20 ימים בחודש, ואצל הורה ב' 1ם ימים בחודש.

​

• הורה א' שוכר דירה בסך 6,000 ₪ בחודש, וחשבונות הדירה עולים 1,000 ₪ בחודש. 33% מסכום זה הינם: 2,310 ₪. 

​

• הורה ב' שוכר דירה, בסך 6500 ₪ בחודש, וחשבונות הדירה עולים 1,200 ₪. 33% מסכום זה הינם 2,541 ₪.

​

• ישנם כמה אופנים לחשב, בנסיבות,  מי צריך לשלם למי וכמה. נלך בדרך המקובלת יותר ולפיה נקבע מה הן הוצאות המדור בשני הבתים גם יחד:( 33% מתוך 14,700 ₪  שהוא סך עלות המדור בשני הבתים) 4851 ₪.

​

• הורה א' שעימו שוהה הילד 20 ימים בחודש מוציא, עבור הילד, ישירות, סך 1,540 ₪.

​

• הורה ב' שעימו שוהה הילד 10 ימים בחודש, מוציא עבור הילד, ישירות, ישירות, סך 847 ₪.

​

• על הורה ב' לשאת ב- 66% מהסכום שמשלם הורה א': 1,016 ₪.

​

• על הורה א' לשאת ב- 34 % מהסכום שמשלם הורה ב': 287 ₪.

​

• נמצא שעל הורה ב' לשלם להורה א', עבור הוצאות מדור סך 729 ₪ בחודש.

​

• יש גישה שגורסת שהוצאות המדור אינן תלויות חלוקת שהות הילד בין ההורים. ההיגיון של גישה זו הינו שמדובר בהוצאה שמשולמת בלי קשר עם מניין הימים שבו הילד שוהה אצל ההורה. הרי הורה ב', לדוגמה, ישלם אותו שכ"ד ואותן הוצאות מדור, בים אם הילד ישהה עימו 30 ימים בחודש ובין אם 10 ימים בחודש.

​

• לפי גישה זו, יש לחשב את הוצאות המדור של שני ההורים, בלי להכניס למשוואה את חלוקת הימים בין ההורים. כך: הורה א' משלם עבור מדור הילד 2,310 ₪ בחודש. הורה ב' משלם עבור מדור הילד 2,541 ₪.

​

• לפי זה, הורה ב' ישלם להורה א' 66% מתוך 2,310 ₪: 1471 ₪.

​

• הורה א' ישלם להורה ב' 34% מתוך 2541 ₪ ₪: 863 ₪.

​

• לפי זה, ישלם הורה ב' להורה א' סך 608 ₪ בחודש בגין מדור.

​

• הוצאות שאינן תלויות שהות

 

• לכל ילד ישנן הוצאות שאינן קשורות עם מקום מגוריו: חוגים, בית ספר, קופ"ח ותרופות, קייטנות וכו'.

​

• מקובל לחייב את ההורים בהוצאות אלה כפי פערי ההשתכרות האמורים לעיל.

 

הערות

 

• האמור לעיל משקף את הרף המרכזי של הפסיקה בבתי המשפט. מדור בפסיקה שהינה מקובלת אך לא, בהכרח, מחייבת. ניתן לומר שסטטיסטית הנתונים לעיל הם הנתונים שנפסקים, בדרך כלל, בבתי המשפט.

​

• ישנן דרכים (ולא כאן המקום להאריך) להשפיע על היתכנויות בתוך המצב העובדתי והמשפטי לשם התאמת האינטרס של המתגרש/ת אל המצב המשפטי האמור לעיל.

​

• בבתי הדין הרבניים קובעים, לרוב, צרכי ילדים נמוכים מאלה שפוסקים בתי המשפט לענייני משפחה.

​

• יש פער בין מחוזות השיפוט, בישראל, ביחס לקביעת רף צרכי קטין. כך לדוגמה, במחוז מרכז נקבעים צרכי נמוכים מאלה שנקבעים במחוז ת"א.

 

האמור אינו במקום ייעוץ משפטי ובכל מקרה יש לפנות לעו"ד מומחה לענייני משפחה.