משמורת
השיח סביב הערך "משמורת" הינו, למעשה, עיסוק בשאלה היכן יהיו מגורי הקבע של ילד, ומה יהיו הסדרי השהות שלו עם ההורה שעימו לא יגור, בתוך מנעד אפשרויות, ואלה הן הרווחות ביותר:
-
מגורים אצל הורה אחד והסדרי שהות מצומצמים עם ההורה השני
-
מגורים אצל שני ההורים (משמורת משותפת)
-
מגורים אצל הורה אחד והסדרי שהות נרחבים עם ההורה השני
אופן קביעת המשמורת
-
בעיקרון, משמורתו של קטין תיקבע על פי פרמטר אחד בלבד: "טובת הילד". קרי: המענה לשאלה: "היכן ילד צריך לגור?" יהיה: "היכן שטוב לו יותר".
-
"טובת הילד" היא מושג עמום ונתון, כמובן, לפרשנות סובייקטיבית. כך גם הוא נתון למניפולציות ולהשפעה.
-
הרוצה לזכות במשמורת צריך להוכיח, על פי פרמטרים אובייקטיביים (עד כמה שניתן), שטובת הילד היא מגורים עימו.
-
ישנם מספר פרמטרים מרכזיים שישפיעו על משמורת הקטין. הם אינם, בהכרח, משקפים צדק ואינם, בדווקא, אמת אובייקטיבית ו/או באמת משקפים את טובת הילד, אך אלה הם הכללים, ויש לדעת אותם בכדי להשיג הישגים בתחום זה. זה.
מספר פרמטרים לעניין קביעת המשמורת
-
שמירת המצב הקיים.
בתי המשפט נוטים לשמר את מצב הילדים כפי שהיה טרם הסכסכוך שבין הוריהם.
כך, לדוגמה, אם עד פירוד ההורים, מי שטיפל בילדים הייתה האמא בעוד שהאבא הגיע בערב מעבודתו, יש צד שביהמ"ש יקבע שהיות והילדים התרגלו לטיפול האמא, אזיי עתה, לאחר פירוד הצדדים, זוהי טובתם כי הם יגורו עימה. גם כי כך הורגלו וגם כי יש לה ניסיון מקדים בטיפול בילדים.
-
עיקרון היציבות
הורה שיוכל להבטיח כי חיים עימו יקנו לילדים יציבות, מגביר את הסיכויים כי ייקבע שהילדים יגורו עימו. כך, למשל, הורה שיש לו יציבות מגורים אל מול הורה שכל הזמן עובר דירה, מוכיח יתר יציבות. כך, גם, יציבות תעסוקתית, יציבות מנטאלית וכו' של הורה- יכולים ללמד על כך שיציבות זו תקרין גם על הילדים.
-
מסירות לילד
בתי המשפט ייטו לקבוע משמורת הקטין עם הורה שמקדיש יותר לילד. כך, לדוגמה, הורה שיוכיח קשר הדוק בינו לבין ילד, גם באמצעות, נניח, הכנת שיעורים עימו, לקיחתו לחוגים ועוד, יגביר את סיכוייו לקבל את משמורת הילד.
פרמטרים שליליים
לא רק מעשים חיוביים של ההורה-מבקש-המשמורת יסייעו לו לקבלה. גם מעשים ותכונות שליליות של ההורה השני עשויים להוביל לקבלת משמורת אצל משנהו.
כך, לדוגמה, אם ההורה השני מסית, מנכר, כעסן, חסר סבלנות כלפי הילדים, קיצוני וכו', הרי שתכונות אלה מסייעות לטענה כי לא הוא הראוי להיות מי שהילדים גרים עימו.
הדרך להוכיח מי ההורה הראוי יותר
למעשה, כל אמצעי שדרכו אנשים מוכיחים זה לזה דברים, ביום-יום, קביל גם בביהמ"ש ובבית הדין הרבני: מסרונים ( SMS ) הודעות WATSAPP, הודעות דוא"ל, שיחות מוקלטות, מכתבים מבתי הספר ועוד.
הרוצה להוכיח, לדוגמה, שהוא ההורה המטפל, יכול להראות תכתובות עם מורה בביה"ס, להציג תימלולי שיחות עם ההורה השני שמהן עולה כי הוא ההורה המטפל ועוד.
ואולם, במקרים שבהם ישנה התעקשות ממשית של שני הורים כאשר כל אחד טוען כי ההורה הראוי יותר, לרוב ביהמ"ש, או ביה"ד הרבני, ימנה עובדת סוציאלית שתפגוש בצדדים ובילדיהם, תאסוף מידע ממוסדות החינוך, ותמליץ על המשמורת והסדרי השהות.
במקרה שכזה, לרוב, חומרים שליקטו ההורים כדי להוכיח "אני ההורה הראוי יותר" ו/או "הוא/היא ההורה הפחות טוב", יאבדו הרבה ממשמעותם משום שעובדות סוציאליות נוטות לגבש עמדה מתוך התרשמותן הישירה מההורים.
לעיתים גם ימנה ביהמ"ש לקטין עו"ד שייצג אותו במאבק המשמורת של ההורים. עו"ד המייצג קטין נקרא "אפוטרופוס לדין", ולמרות שהוא לא מומחה, כן ניתן לו מעמד ראייתי של גורם אובייקטיבי, והורה הרוצה לשכנע כי הוא ההורה הראוי יותר יצטרך לשכנע בכך לא רק את ביהמ"ש ואת העובדת הסוציאלית אלא גם את האפוטרופוס לדיו.
ישנן דרכים מוגדרות וברורות להתנהלות מול עובדת סוציאלית ומול אפוטרופוס לדיו, ומוטב להתכונן ולהתייעץ לפני פגישה ו/או תקשורת עימם. קבעותיהם קריטיות לעניינן המשמורת!
חלוקת זמנים, חגים, חופשות וזמני שהות
לרוב, מגורי הילד נקבעים עם אחד מהוריו, ואין לכחד כי ישנה נטייה למגורים עם האמא. בפרט כאשר "חזקת הגיל הרך" קובעת מגורי הילד עם אימו אלא אם כן היא הורה פחות טוב, ורק אם פחיתיותה הינה קיצוניות.
במקביל עם קביעת מגורי ילד עם מי מהוריו ייקבעו הסדרי השהות שלו עם ההורה השני.
לרוב, נמצא כי ההורה השני פוגש בילדים פעמיים בשבוע (עם לינה ככל שזה ביכולתו של אותו הורה) וכל סופ"ש שני.
כמו כן, ישנה, לרוב, רוטצייה שיוויונית של שהות הילדים בחגים, עם שני ההורים. לדוגמה: אם הילד שהה עם האמא בליל הסדר ובמחצית הפסח הראשונה, בשנה הבאה תהיה רוטציה והילד ישהה עם האבא בליל הסדר ובמחצית הפסח הראשונה.
מקובל, אך בלתי מחייב, שבחופשת הקיץ (החופש הגדול) נמשכים הסדרי השהות הרגילים אלא שכל הורה זכאי לשהות רצופה בת שבועיים, בחופש, עם כל אחד מהוריו.
הערות
המונח "משמורת" שנוי במחלוקת. ישנם שופטים שיעדיפו שימוש בערך "חלוקת הסדרי שהות".
ישנן דרכים להשפיע על המצב העובדתי והמשפטי בנסיבותיו של כל מקרה.
עם פירודם של הצדדים נקבעת "משמורת זמנית" או "הסדרי שהות זמניים. במקרים רבים, ההסדרים שנקבעים בשלב זה הם אלה שייקבעו גם בפס"ד סופי. לכן יש חשיבות מכרעת, כבר בתחילת התיק, לפעול בצורה נכונה בענייני המשמורת.
ישנם נושאים רבים הקשורים עם אחזקת קטינים שלא הובאו בכתב זה: יציאות לחו"ל, החלטות בדבר טיפולים, השתתפות באירועים, הסתה וניכור.
-
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ובכל מקרה יש לפנות לעו"ד מומחה לענייני משפחה